מה חשוב לדעת על פנסיה ומקום העבודה שלך?

פנסיה נועדה להבטיח לכל עובד במדינת ישראל הכנסה פיננסית לאחר גיל פרישה ועם סיום עבודתו. משום כך המדינה מחייבת כל עובד מעל גיל 21 וכל עובדת מעל גיל 20 להפקיד מידי חודש כספים לביטוח הפנסיה.

 

כאשר מדובר בעובד שכיר, האחריות על הפקדות העובד חלה על מעסיקו ובנוסף הוא חייב בהפקדת כספים נוספים על חשבונו לטובת החיסכון הפנסיוני שaל העובד. 

 

פנים רבות לחיסכון הפנסיוני ושלל אפשרויות ומסלולים פרוסים בפני העובד וכרוכים בתשלום דמי ניהול ובכיסויים ביטוחיים נלווים. כיצד ניתן לדעת לאיזה מכשיר פנסיוני כדאי להפקיד את כספי החיסכון ומהו תפקידו של המעסיק בכל זה? 

 

הכנו עבורכם מדריך מקיף על פנסיה ממקום העבודה.

 

חוק פנסיה חובה מטיל על המעסיק את האחריות לערוך ביטוח פנסיוני לכל עובד. כתוצאה מכך, קיים כיום ביטוח פנסיוני לכל העובדים השכירים במשק. הביטוח הפנסיוני כולל מרכיבים ביטוחיים כגון ביטוח נכות למקרה של אובדן כושר עבודה וכן ביטוח למקרה פטירה הקיים בתצורה של ביטוח שארים בקרן הפנסיה וכביטוח חיים בביטוח מנהלים. 

 

המעסיק אמון על ניהול פנסיוני של הביטוחים הפנסיוניים של עובדיו באמצעות מנהל הסדר פנסיוני ולכן באחריותו לוודא כי לעובד קיים ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. כאשר העובד מבוטח בביטוח מנהלים ומבקש באופן מודע לוותר על הכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה, עליו לדעת כי הוא לא יהיה זכאי לקצבה פנסיונית במקרה של נכות ולא לפיצוי מהמעסיק בגין אובדן כושר עבודתו.  

האם ניתן לנייד ביטוח פנסיוני מאפיק חיסכון אחד לאחר? 

החוק מאפשר לחוסך להעביר את כספי החיסכון הפנסיוני שלו בין אפיקי החיסכון הפנסיוני השונים בכל עת שירצה בכך ומבלי שיצטרך לשלם בגין המעבר עמלות או קנסות. הניוד מאפשר לחוסך להעביר את כספי החיסכון הפנסיוני שצבר באפיק חיסכון אחד כגון ביטוח מנהלים, לאפיק חיסכון אחר, כגון קרן פנסיה אך לא ניתן לנייד את הכספים לאפיקי חיסכון פנסיוני ישנים שאינם פתוחים למצטרפים חדשים. זכות זו שמורה לכל עובד גם אם בהסכם העבודה מולו צויין כי עליו לבחור במכשיר פנסיוני מסוים. 

 

משום כך, המעסיק לא רשאי לאלץ את העובד לבחור במכשיר פנסיוני מסוים או להישאר בו במידה ואינו מעוניין בכך. בהתאם לצו ההרחבה בדבר פנסיה חובה, המעסיקים חייבים לערוך ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד. ההסדר הפנסיוני מצריך מהמעסיק ומהעובד להפריש כספים מידי חודש לביטוח הפנסיוני בהתאם לשכרו של העובד כמוגדר בחוק. 

 

העובד אינו רשאי לוותר על הפרשות לביטוח הפנסיה ואינו יכול למנוע ניכוי משכרו לטובת ההפקדות לחיסכון. טרם תחילת עבודתו של העובד, עליו להודיע למעסיקו היכן הוא רוצה לנהל את החיסכון הפנסיוני שלו. באם לא יעשה זאת עד חודשיים טרם תחילת מועד ההפקדות, המעסיק יבטח אותו בקרן פנסיה מקיפה. 

תנאי הזכאות לביטוח פנסיה

החוק מחייב כל מעסיק להפריש כספים לביטוח הפנסיה לכל עובד מעל גיל 21 ולכל עובדת מעל גיל 20, בהתאם לתנאי החוק. 

 

במידה ולעובד אין חיסכון פנסיוני, הוא זכאי לקבלת פנסיה חובה ממקום עבודתו לאחר 6 חודשי עבודה מיום תחילת עבודתו. כאשר העובד בעל ביטוח פנסיוני, הוא זכאי הפרשות פנסיוניות ממקום עבודתו החדש מיומו הראשון בעבודה אך בפועל הכספים יופקדו לאחר שלושה חודשי עבודה וינוכו משכרו באופן רטרואקטיבי או בתום שנת המס – המוקדם מבניהם. 

מהן הפרשות העובד והמעסיק לפנסיה?

העובד מפריש 6 אחוזים משכרו הפנסיוני לטובת ביטוח הפנסיה ומעסיקו מחויב להפריש 6 אחוזים נוספים על חשבונו בהתאם לשכרו של העובד עבור רכיב פיצויים ו-6.5 אחוזים נוספים עבור החיסכון הפנסיוני של העובד.

 

סך כל ההפקדות החודשיות לפנסיה יהיו 18.5 אחוזים כאשר קיימת תקרת הפקדה השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק.

 

כל העובדים במשק זכאים לאותם אחוזי הפרשות לביטוח הפנסיוני, למעט עובדי מדינה אשר זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מיולי 2015 וכן עובדים בעלי הסדר פנסיוני עם תנאים טובים יותר מתנאיו של צו ההסדר הפנסיוני. 

מתי המעסיק מחויב להעביר את ההפרשות לפנסיה?

על המעסיק חלה החובה להעביר את ההפרשות שלו ושל העובד בתוך 7 ימי עסקים ממועד תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים, לפי המוקדם מבין השניים. 

 

המעסיק רשאי להפסיק את ההעברות לפנסיה של העובד רק כאשר יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו עקב פיטורין או התפטרות או כאשר העובד מגיע לגיל פרישה (67).

מאיזה חלק מהשכר מופרשים הכספים לביטוח הפנסיוני?

הפרשות העובד והמעסיק לביטוח הפנסיוני של העובד מחושבות על פי השכר הפנסיוני של העובד. לא כל רכיבי השכר המופיעים בתלוש המשכורת נחשבים לשכר פנסיוני.

 

ההכנסות הנכללות בשכר הפנסיוני הם רכיבי השכר הקבועים של העובד, כמו שכר חודשי או שעתי על עבודה, דמי חופשה ומחלה, עמלות מכירה, תוספת ותק ועוד.

 

רכיבי השכר שאינם נכללים בשכר הפנסיוני הינם:

החזרי הוצאות, תשלום עבור שעות נוספות, דמי הבראה, משכורת 13, קצובת ביגוד, בונוסים ופרמיות, תוספת משמרת שלא נחשבת כמודל עבודה קבוע של העובד, שווי שימוש וגילום. 

 

חשוב לדעת שכאשר רכיבי השכר הקובע לפנסיה מהווים שכר פנסיוני נמוך יחסית שגורר הפרשות נמוכות לביטוח הפנסיוני, ניתן להתמקח על כך עם המעסיק. במידה ואתם סבורים שהשכר הפנסיוני שלכם נמוך ביחס להכנסה הכוללת מהעבודה, אל תחששו לבקש מהמעסיק לשנות חלק מרכיבי השכר כך שיהיו קבועים ויגדילו את השכר הפנסיוני ואת ההפרשות הנגזרות ממנו. מומלץ לעשות זאת טרם חתימה עם הסכם העבודה בניכם אך ניתן לנסות לבקש זאת גם כאשר אתם כבר עובדים מהשורה. 

מה קורה לחיסכון הפנסיוני לאחר סיום העבודה?

לאחר עזיבת מקום עבודה מומלץ להעביר את ביטוח הפנסיה למצב של ריסק זמני על מנת לשמור על הזכויות והכיסויים הפנסיוניים שלכם. הריסק הזמני הוא מצב בניים בו תידרשו לשלם לחברה המנהלת סכום קטן על מנת לשמר את הביטוח הפנסיוני שלכם וכל הכלול בו.

 

היכנסו לאזור האישי שלכם באתר cover ובואו לגלות אילו ביטוחים פנסיוניים קיימים עבורכם וכיצד תוכלו לשפר אותם.

האמור מהווה סקירה לא ממצה של החקיקה והתקנות הרלוונטיות ואין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי או מקצועי. אין להתבסס על האמור בקבלת החלטות כלשהן וכל מסקנה ו/או פעולה על בסיס הכתוב הינה באחריות הקורא בלבד.